שקלים ד ע״א
23 מינוט · ה׳ ניסן תשפ״ו
23 מינוט · ה׳ ניסן תשפ״ו
אע"פ שֶׁאָמְרוּ אֵין מְמַשְׁכְּנִין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֲבָל אִם שָׁקְלוּ מְקַבְּלִין מידן הַנָּכְרִי והכ ותי שֶׁשָּׁקְלוּ אֵין מְקַבְּלִין מהן וְאֵין מְקַבְּלִין מידם קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. זֶה הַכְּלָל כָּל שנידר וְנִידָּב מְקַבְּלִין מִיָּדָן. כָּל שֶׁאֵין נִידָּר ונידב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְכֵן מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא שנאמר לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ:
וְאֵילּוּ שחייבין בַּקּוֹלָּבּוֹן לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים משוחררים אֲבָל לֹא כֹּהֲנִים ונשים ועבדים וקטנים ור"מ אוֹמֵר ב' קוֹלָּבּוֹנוֹת. הנותן סֶלַע ונוטל שֶׁקֶל חַיָיב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת: הַשּׁוֹקֵל עַל יַד עָנִי ועַל יַד שְׁכֵינוֹ ועל יַד בֶּן עִירוֹ פָּטוּר ואם הלוון חַיָיב. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה וכשחייבין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. וכמה הוּא קוֹלָּבּוֹן מָעָה כֶּסֶף דִּבְרֵי ר"מ וחכ"א חֲצִי מָעָה.
אע"פ שֶׁאָמְרוּ כו' הָא לִתְבּוֹעַ אין תּוֹבְעִין. הָכָא אַתְּ אָמַר. תּוֹבְעִין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין תּוֹבְעִין כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת.
הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי כו'. א"ר בָּא. )ביבא( תיפטר כמ"ד כּוּתִי כנכרי דְּאִיתפַּלְּגוֹן. כּוּתִי כנכרי דִּבְרֵי רִבִּי. רשב"ג אוֹמֵר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.
אָמַר ר' לָעְזָר. מתני' בנכרים הָא בַכּוּתִים לֹא. וְתַנֵּי כֵן. אָדָם. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מִכֶּם. לְהוֹצִיא אֶת המומרים מתני' פליגי קִינֵּי יוֹלְדוֹת. וְכִי יֵשׁ קִינֵּי זָבִין וְזָבוֹת בנכרים אֶלָּא רֵישָׁא בנכרים וְסֵיפָא בַכּוּתִים. וְהָא כֵינִי. כן הוא רֵישָׁא בנכרים וְסֵיפָא בַכּוּתִים.
אָמַר ר' יוֹחָנָן. בתחלה אֵין מקבלים מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. וּבַסּוֹף מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר שאינו מְסוּיָים וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר מְסוּיָים. רשב"ל אָמַר. בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. מתני' פליגי עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין אין מְקַבְּלִין מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ ונדבה לְבֶדֶק הַבַּיִת. פָּתַר לָהּ בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף וּבִלְבַד דָּבָר מסוים פתר לה במסוים שאפילו מעותיו יוליכם לים המלח(. רשב"ל אמר בין בתחלה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מְסוּיָים. וכו': מתני' פליגי עַל רשב"ל דתני הַכֹּל שָׁוִין שֶׁהֵן נוֹדְרִין וְנִידָּרִין. פָּתַר לָהּ עוֹלָה. נִיחָא נודרין עוֹלָה. נידרין עוֹלָה. לֹא. אלא כשאמר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וּשְׂמָעוֹ נכרי וְאָמַר. מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי. וְאֵינוֹ מֵבִיא עמו נְסָכִים. וּמוֹתַר נְסָכִים לֹא לִכְלֵי שָׁרֵת אִינּוּן. נִמְצָא מֵבִיא דָבָר מְסוּיָים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בר רבי בּוּן. וְהָא תַנִּינָן נֶעֱרָכִין. וָעֲרָכִין לֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת אִינּוּן. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. כֵּן אַתְּ אָמַר אַף הָכָא. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין
וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לבד"ה לִכְלֵי שָׁרֵת. מַה עֲבַד ל ה רשב"ל פָּתַר לָהּ לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ. ר' חזקיה א"ר סִימוֹן שָׁאַל. מֵעַתָּה אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן [לָ]אַמַּת הַמָּיִם וּ[לְ]חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ. עַל שֵׁם )שנאמר( וְלְכֶם אֵין חֵלֶק וגו'
אֵילּוּ חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן תני אלו חייבין בקלבון אחד ר"מ אָמַר. שני שִׁקְלוֹ תוֹרָה קוֹלָּבּוֹנוֹ תוֹרָה. סָבַר ר"מ במי ששקלו שלם שהוא פטור מהקלבון דאמר( מתניתא דר"מ דאמר ר"מ כשם ששקלו תורה כך קלבנו תורה קסבר ר"מ בְּנוֹתֵן שִׁקְלוֹ שָׁלֵם שֶׁהוּא חייב בקלבון דאמר רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין מַטְבֵּעַ של אש הוֹצִיא הקב"ה כָּזֶה יִתְּנוּ.