פרק שני שעירי

יומא סג ע״א

25 מינוט · י״ז אלול תשפ״ו

אותיות מחכימות

עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶם חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. לְמַאי חֲזוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ.

וּמַאי שְׁנָא לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים דְּלָא, דִּמְחוּסָּר הַגְרָלָה? לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ נָמֵי לָא חֲזֵי, דִּמְחַסְּרִי עֲבוֹדַת הַיּוֹם!

קָסָבַר רַב חִסְדָּא: אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם.

אָמַר רָבִינָא: הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מְחוּסָּר הַגְרָלָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל.

שְׁחָטָן בַּחוּץ קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פָּטוּר. מַאי טַעְמָא: מְחוּסָּר פְּתִיחָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי.

וּמִי אִית לֵיהּ לְרַב חִסְדָּא ״הוֹאִיל״?

וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, לִשְׁמוֹ פָּטוּר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּיב.

טַעְמָא דְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הָא סְתָמָא, לִשְׁמוֹ הוּא וּפָטוּר. וְאַמַּאי? לֵימָא: הוֹאִיל וְרָאוּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים!

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הַאי לָא בָּעֵי עֲקִירָה.

רַבָּה בַּר שִׁימִי מַתְנֵי לְהוּ בִּדְרַבָּה, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה. וּמְשַׁנֵּי כִּדְשַׁנִּינַן.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּטוּר.

אָמַר רַב דִּימִי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוֹ, דְּהָא לָא חֲזֵי לֵיהּ. אֶלָּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אַמַּאי? הָא חֲזֵי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים?

וַאֲמַר לִי: עֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמַהּ עֲקִירָה.

כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּיב.

וַאֲפִילּוּ לִשְׁמוֹ? וְהָתְנַן: מְחוּסַּר זְמַן בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בִּבְעָלִים.

וְאֵיזֶהוּ מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצוֹרָע

שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ פְּטוּרִין. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ חַיָּיבִין.

וַאֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹ, אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ חַיָּיב.

לִשְׁמוֹ מִיהָא פָּטוּר, אַמַּאי? נֵימָא: הוֹאִיל וּרְאוּיִן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הָכָא פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שְׁלָמִים נִינְהוּ.

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי: חַיָּיב, כִּדְאָמְרִינַן. רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי מַתְנֵי: פָּטוּר. קָסָבַר: פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בָּעֵי עֲקִירָה, וַעֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמָהּ עֲקִירָה. וּפְלִיגָא דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי.

אָמַר מָר: מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳״.