שקלים יד ע״א

האי

דֵין כֵּיף מְקוֹרֵר מַיָא והאי דֵין כֵּיף אִית בֵּיהּ שַׁרְבְּרוּבֵי וְעַד היכן שרברובותיה מַטֵּי א"ר אליעזר אָחָא. וּמֵת [בְּנוֹ] בַצָּמָא. אָמַר רִבִּי חנינא מָאן דְּאָמַר רחמנא וַותְרָן יִתְוַותְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. א"ר אָחָא כְּתִיב וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה [הוּא] עַל כָּל סְבִיבָיו. מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר מִן הָרְחוֹקִים.

רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שֵׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים ושבים פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לְהִינָּשֵׂא וּשְׁטָפָהּ נָהָר. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא עָלְלִין לגבי בעון מְנַחַמְתֵּיהּ וְלָא קִבֵּל עֲלוֹי מתנחמא קִבֵּל עֲלוֹי מתנחמא אֲמַר לוֹן. דֵּין הוא חָסִידֵיכוֹן. אמרו לֵיהּ. רִבִּי. כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה כך וְכָךְ אִירַע. ליה אָמַר. אֵיפְשַׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בַמַּיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בַמַּיִם. מִיַּד נָפְלָה הֲבָרָה בָעִיר. בָּאָת בִּתּוֹ של אותו הָאִישׁ. אִית דאמרי בסוכתא אִיתְעֲרִיַית. וְאִית דאמרי מַלְאַךְ יָרַד כִּדְמוּת ר' פִינְחָס בֶּן יָאִיר וְהִצִּילָהּ.

גְּבִינֵי כָרוֹז. שֶׁהָיָה מַכְרִיז בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה הָיָה אוֹמֵר. עמדו הַכֹּהֲנִים לָעֲבוֹדָה ולויים לדוכנן וְיִשְׂרָאֵל למעמדן אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שָׁמַע קוֹלוֹ עַד ח' פַרְסָאוֹת וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת הַרְבֶּה.

בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. תִּירְגֵּם רַב קוֹמֵי דְבֵית ר' שילא קָרָא גַבְרָא. אַכְרִיז כָּרוֹזָא. אֲמַר ליה אמור קרא תרנגולא א"ל וְהָתַנִּינָן בֶּן גֶּבֶר. אִית לָךְ למימר בַּר תַּרְנוּגְלָא.

בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. שֶׁהָיָה מְזַוֵיג מזייג פתילות ר' יוסי )אסי( עָאַל לְכוּפְרָה. בעו מַמְנִיָיא עֲלֵיהוֹן פרנסים וְלָא קִבְּלוּן מינהן עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. וּמַה אִם זֶה שֶׁנִּתְמַנֶּה עַל הַפְּתִילֹות זָכָה לְהִימָּנוֹת עִם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אַתֶּם שֶׁאַתֶּם נתמנין עַל חַיֵּי נְפָשׁוֹת לכ"ש:

בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל. כי הא דְתַנִּינָן תַּמָּן. הֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין וְהִקִּישׁ ב ן ארזה על הצלצל:

הוגרס בֶּן לִֵוי עַל הַשִּׁיר. אָמַר ר' אָחָא. נְעִימָה יְתֵירָה הָיָה יוֹדֵעַ. וְאָמְרוּ עָלָיו עַל הוגרס בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה מַנְעִים אֶת קוֹלוֹ בַזֶּמֶר. וּכְשֶׁהָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ בתוך פִּיו הָיָה מוֹצִיא כַמָּה מִינֵי זֶמֶר והָיוּ כל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִזְקָרִין לוֹ בבת רֹאשׁ.

בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים וּבְרִדִּיָיתוֹ וְלֹא רָצוּ ל למד שָׁלְחוּ חכמים וְהֵבִיאוּ אוּמָנִים מֵאַלֶכְּסַנְדְרִיאָה שהיו בְקִיאִין בְּמַעֲשֶׁה לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְרִדִּיָיתוֹ לֹא הָיוּ בְקִיאִין. בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְרוֹדִין מִבַּחוּץ. וְלֹא הָיְתָה מִתְעַפֶּשֶׁת. וְאֵילּוּ הָיו מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְרוֹדִין מִבִּפְנִים. וְהָיְתָה מִתְעַפֶּשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר הַזֶּה אָמְרוּ. כָּל מַה שֶׁבָּרָא הקב"ה לכבו דו בָּרָא. שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ. שָׁלְחוּ אַחֲרֵיהֵם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עד שכפלו להם שכרן י"ב מנה היו נוטלים ונתנו להם כ"ד ר' יהודה אומר כ"ד היו נוטלים ונתנו להן מ"ח אמרו להן מפני מה אין אתם רוצים ללמד אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויעשו לפני ע"ז שלהן בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצא ביד בניהם פת נקיה מעולם שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלים: בית אבטינס על מעשה הקטורת: של בית אבטינס היו בקיאין על מעשי פיטום הקטורת ובמעלה העשן ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנין מאלכסנדריאה של מצרים והיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה כמקל ופוסה ויורדת ושל אלו היתה פוסה מיד כיון שידעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא שנאמר כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו וגו' כל מה שפעל הקב"ה לא פעל אלא למענהו שנאמר כל פעל ה' למענהו( שלחו אחריהם ולא רצו לבא עַד שֶׁכָּפְלוּ לָהֶן שְׂכָרָן. י"ב מְנָה הָיוּ נוֹטְלִין וְנָתְנוּ לָהֶן כ"ד רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כ"ד הָיוּ נוֹטְלִין וְנָתְנוּ לָהֶן מ"ח אָמְרוּ לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵין אַתֶּם רוֹצִין לְלַמֵּד. אָמְרוּ לָהֶן. מְסוֹרֶת הִיא בְיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה עָתִיד לִיחָרֵב. שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ אֲחֵרִים וְיִהְיוּ עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי ע"ז

שֶׁלָּהֶן. בִּדְבָרִים הַלָּלוּ מַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. שֶׁלֹּא יָצָאת אִשָּׁה משל אחד מֵהֶן מְבוּשֶׂמֶת מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר הָיָה פוֹסֵק עִמָּהּ ע"מ שֶׁלֹּא תִתְבַּשֵּׂם. [שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. מִמַּעֲשֶׂה פִטּוּם הַקְּטוֹרֶת הֵן מִתְבַּשְּׂמוֹת. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֲמַר. וִהְיִתֶם נְקִיִּים מה' וּמִיִּשְׂרָאֵל.]

א"ר יוסי פעם אחת הייתי עומד בירושלם ומצאתי תִינּוֹק אֶחָד משל בית אַבְטִינָס. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. מאיזו מִשְׁפָּחָה אַתְּ. אָמַר לִי. מִמִּשְׁפַּחַת פלוני אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. אֲבוֹתֶיךְ לְפִי שֶׁנִּתְכַּוְונוּ לְרַבּוֹת כְּבוֹדָן וּלְמָעֵט כְּבוֹד שָׁמַיִם לפ יכך כְּבוֹדָם נִתְמָעֵט וּכְבוֹד שָׁמַיִם נִתְרַבָּה. אָמַר ר"ע שָׂח לִי שִׁמְעוֹן בֶּן לוגא מְלַקֵּט הָיִיתִי עֲשָׂבִים אֲנִי וְתִינּוֹק אֶחָד משל בית אַבְטִינָס. וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁבָּכָה וְרָאִיתִי אוֹתוֹ שֶׁשָּׂחַק. אָמַרְתִּי לוֹ. בְּנִי. לָמָּה בָכִיתָה. אָמַר לִי. עַל כְּבוֹד של בֵּית אַבָּא שֶׁנִּתְמָעֵט. וְלָמָּה שָׂחַקְתָּה. אָמַר לִי. עַל הַכָּבוֹד הַמְתוּקָּן לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לְבוֹא. [וּמָה רָאִיתָ.] מַעֲלֶה עָשָׁן לְנֶגְדִּי. נוֹמֵיתִי לוֹ. בְּנִי. הַרְאֵהוּ לִי. אָמַר לִי. רִבִּי. מְסוֹרֶת בְּיָדִי מֵאֲבוֹתַיי שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹתוֹ לְבִירְיָיה. א"ר יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. )מלקט הייתי עשבים אני וזקן א'( פָּגַע בִּי זָקֵן א' משל בית אַבְטִינָס [וּמְגִילַּת סַמָּנִים בְיָדוֹ.] אָמַר לִי. רִבִּי. לְשֶׁעָבַר הָיוּ בֵית אַבָּא צְנוּעִין וְהָיוּ