שבת כז ע״א

מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא מֵ״אוֹ בֶגֶד״. דְּתַנְיָא: ״בֶּגֶד״ אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֶגֶד״.

וְאַבָּיֵי, הַאי ״אוֹ בֶגֶד״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים דְּמִטַּמֵּא בִּשְׁרָצִים.

וְרָבָא, גַּלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי נְגָעִים, וְהוּא הַדִּין לִשְׁרָצִים.

וְאַבָּיֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לִּנְגָעִים שֶׁכֵּן שְׁתִי וָעֵרֶב מִטַּמֵּא בָּהֶם.

וְאִידַּךְ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ נְגָעִים חֲמִירִי, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שְׁרָצִים וְלֵיתוּ נְגָעִים מִינַּיְיהוּ.

וְאִידַּךְ: נְגָעִים מִשְּׁרָצִים לָא אָתוּ, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לִּשְׁרָצִים שֶׁכֵּן מְטַמְּאִין בְּכַעֲדָשָׁה.

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ״בֶּגֶד״ אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, מִנַּיִין לְרַבּוֹת צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים, נוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְהַשִּׁירִין וְהַכָּלָךְ וְהַסְּרִיקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֶגֶד״.

רָבָא אָמַר: כִּי לֵית לֵיהּ לְהַךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁאָר בְּגָדִים שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה אִית לֵיהּ.

וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ, לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הָא רַב פָּפָּא אַמְרַהּ.

רַב פָּפָּא אָמַר: אַף כֹּל, לְאֵתוּיֵי כִּלְאַיִם. כִּלְאַיִם בְּהֶדְיָא כְּתִיבִי בֵּיהּ: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו״! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי דֶּרֶךְ לְבִישָׁה, אֲבָל בְּהַעֲלָאָה כֹּל תְּרֵי מִינֵי אָסוּר.

וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? וּמָה לְבִישָׁה דְּקָא מִיתְהֲנֵי כּוּלֵּי גּוּפֵיהּ מִכִּלְאַיִם, אָמְרַתְּ צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אֵין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. הַעֲלָאָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא דְּרַב פָּפָּא בְּדוּתָא הִיא.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף כֹּל