פרק כל שעה

פסחים כט ע״ב – ל ע״א

ל ע״א איז א טייל פון דעם שיעור

19 מינוט · כ״ג אלול תשפ״ה

פסחים דף כט ע"ב - ל' ע"א

אותיות מחכימות

לְהָא שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּהָא לִישָּׁנָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: בְּדָבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי.

מַאן דְּאָמַר מָעַל, קָסָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי. וּמַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל, קָסָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי.

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמַאן דְּאָמַר מָעַל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

וְהָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הוּא דְּאָמַר דְּרַבִּי יְהוּדָה יָלֵיף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה! אֶלָּא הֲדַר בֵּיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מֵהַהִיא.

רַב אָשֵׁי אֲמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין פּוֹדִין, וְדָבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. מַאן דְּאָמַר מָעַל כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל כְּרַבָּנַן.

אָמַר רַב: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ אָסוּר, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּנוֹתֵן טַעַם, שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר? הָא יְהֵיב טַעְמָא!

אֶלָּא בְּמַשֶּׁהוּ. חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר, רַב לְטַעְמֵיהּ, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּמִינוֹ בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.

רַב גָּזַר חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אַטּוּ מִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ בְּמִינוֹ אָסוּר, כְּרַבִּי יְהוּדָה.

וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר, דְּשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אַטּוּ מִינוֹ כּוּלֵּי הַאי לָא גָּזְרִינַן.

שְׁמוּאֵל אָמַר: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ אָסוּר, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר. חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ אָסוּר, שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּמִינוֹ אֲסוּרִין בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.

שֶׁלֹּא בְּמִינָן אַטּוּ מִינָן לָא גָּזַר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן מוּתָּרִין, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ וּבֵין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן מוּתָּר.

חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּרִין, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, כְּרַב. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן קְנָסָא קָנֵיס, הוֹאִיל וְעָבַר עָלָיו בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״!

הָנֵי מִילֵּי בְּעֵינֵיהּ, אֲבָל עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת לָא. וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן, כִּי הֲווֹ נָפְקִי שִׁבְעָה יוֹמֵי דְפִסְחָא אֲמַר לַן: פּוּקוּ וּזְבִינוּ חֲמִירָא דִּבְנֵי חֵילָא.

אָמַר רַב: קְדֵירוֹת בַּפֶּסַח יִשָּׁבְרוּ. וְאַמַּאי? לַשְׁהִינְהוּ אַחַר הַפֶּסַח, וְלֶיעְבַּד בְּהוּ שֶׁלֹּא בְּמִינָן! גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתוּ לְמֶיעְבַּד בְּהוּ בְּמִינוֹ.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא יִשָּׁבְרוּ, אֲבָל מַשְׁהֵי לְהוּ לְאַחַר זְמַנּוֹ, וְעָבֵיד בְּהוּ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ.

וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דִּמְזַבְּנֵי כַּנְדֵי: אַשְׁווֹ זְבִינֵי אַכַּנְדַיְכִי, וְאִי לָא דָּרְשִׁינָא לְכוּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

וְלִידְרוֹשׁ לְהוּ, דְּהָא שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ! אַתְרֵיהּ דְּרַב הֲוָה.

הָהוּא תַּנּוּרָא דִּטְחוֹ בֵּיהּ טִיחְיָא. אַסְרֵהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי לְמֵיכְלֵיהּ לְרִיפְתָּא אֲפִילּוּ בְּמִילְחָא לְעוֹלָם, דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכְלֵיהּ בְּכוּתָּחָא.

מֵיתִיבִי: אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב, וְאִם לָשׁ כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ,