יומא יא ע״ב

בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת מְיוּחָד לְדִירָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לְדִירָה.

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד אַף כֹּל הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין לְכָבוֹד.

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַר הַבַּיִת וְהַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת שֶׁהוּא חוֹל אַף כֹּל שֶׁהוּא חוֹל, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קוֹדֶשׁ. תְּיוּבְתָּא.

תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: שִׁשָּׁה שְׁעָרִים פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה: בֵּית הַתֶּבֶן, וּבֵית הַבָּקָר, וּבֵית הָעֵצִים, וּבֵית הָאוֹצָרוֹת, וְשַׁעַר הַמָּדִי, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ: פָּתְחַתְּ בְּשִׁשָּׁה, וְסָלְקַתְּ בְּשִׁבְעָה!

אֲמַר לֵיהּ: שַׁעַר הַמָּדִי תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: כִּיפָּה, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. וְשָׁוִין שֶׁאִם יֵשׁ בְּרַגְלָהּ עֲשָׂרָה, שֶׁחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְלָאו כְּלוּם הִיא. אִי נָמֵי, יֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְלָאו כְּלוּם הִיא.

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּגְבוֹהָה עֲשָׂרָה וְיֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵין בְּרׇחְבָּהּ אַרְבָּעָה, וְיֵשׁ בָּהּ לָחוֹק לְהַשְׁלִימָהּ לְאַרְבָּעָה. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים.

תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הָאִשָּׁה וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״בֵּיתֶךָ״ וְלֹא בֵּיתָהּ, ״בֵּיתֶךָ״ וְלֹא בָּתֵּיהֶם, קָמַשְׁמַע לַן.

וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, הָנֵי בָּעוּ חַיֵּי וְהָנֵי לָא בָּעוּ חַיֵּי?!

אֶלָּא, ״בֵּיתֶךָ״ לְמָה לִי? כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ, וְכִי עָקַר אִינִישׁ כַּרְעֵיהּ דְּיַמִּינָא עָקַר בְּרֵישָׁא.

תַּנְיָא אִידַּךְ: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין וּבֵית הָאִשָּׁה מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, ״לוֹ״ וְלֹא לָהּ, ״לוֹ״ וְלֹא לָהֶן, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״בְּבֵית אֶרֶץ אֲחוּזַּתְכֶם״. אֶלָּא ״לוֹ״ לְמָה לִי? מִי שֶׁמְּיַיחֵד בֵּיתוֹ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו וְאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמוֹ כְּשֶׁמְּפַנֶּה אֶת בֵּיתוֹ. פְּרָט לְמַשְׁאִיל כֵּלָיו לַאֲחֵרִים.

וּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יִהְיוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״ מִי שֶׁמְיוּחָד לוֹ, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לוֹ!

לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי מֵאִיר, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת חַיָּיב בִּמְזוּזָה, וְשֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּירָה רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִית בַּהּ בֵּית דִּירָה, הָא דְּלֵית בַּהּ בֵּית דִּירָה.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵית בָּהּ בֵּית דִּירָה,