פרק אמר רבי עקיבא

שבת פה ע״א

14 מינוט · א׳ אב תשפ״ד

אותיות מחכימות

וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא לָא יָנְקִי מֵהֲדָדֵי.

וּמְנָלַן דְּהָא דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא מִילְּתָא הִיא? דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: ״לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ [אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים]״ גְּבוּל שֶׁגָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים לֹא תַסִּיג. מַאי ״גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ״אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״, אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא יוֹשְׁבֵי רָקִיעַ נִינְהוּ?! אֶלָּא שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזַיִת, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִתְאֵנִים. וְ״חֹרִי״ שֶׁמְּרִיחִים אֶת הָאָרֶץ. וְ״חִוִּי״, אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין אֶת הָאָרֶץ כְּחִוְיָא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: ״חֹרִי״ שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶן.

אָמַר רַב אַסִּי: עֲרוּגָה תּוֹכָהּ שִׁשָּׁה חוּץ מִגְּבוּלֶיהָ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עֲרוּגָה תּוֹכָהּ שִׁשָּׁה. גְּבוּלֶיהָ בְּכַמָּה? כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹחַב כִּמְלֹא רוֹחַב פַּרְסָה. אָמַר רַבִּי זֵירָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב: ״וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק״ מָה רֶגֶל טֶפַח, אַף גְּבוּל נָמֵי טֶפַח.

אָמַר רַב: עֲרוּגָה בְּחוּרְבָּה שָׁנִינוּ. וְהָאִיכָּא מָקוֹם קְרָנוֹת! אָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בִּמְמַלֵּא אֶת הַקְּרָנוֹת. וְלִיזְרַע מֵאַבָּרַאי וְלָא לִימַלֵּי מִגַּוַּאי!