פרק כירה

שבת לח ע״ב

30 מינוט · כ״ז ניסן תשפ״ד

אותיות מחכימות

מַחְזִירִין, אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. וְאַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר ״אַף מַחְזִירִין״ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: פַּעַם אַחַת הַיְינוּ עוֹמְדִים לְעֵילָּא מֵרַבִּי חִיָּיא רַבָּה וְהַעֲלֵנוּ לוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין מִדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לִדְיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה, וּמָזַגְנוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, וְהֶחֱזַרְנוּהוּ לִמְקוֹמוֹ, וְלֹא אָמַר לָנוּ דָּבָר.

אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי תַּדַּאי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעוֹדָן בְּיָדוֹ, אֲבָל הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: רַבִּי תַּדַּאי דַּעֲבַד לְגַרְמֵיהּ הוּא דַּעֲבַד. אֶלָּא הָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ הַנִּיחָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע מוּתָּר.

פְּלִיגִי בַּהּ רַב דִּימִי וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרִי. חַד אָמַר: עוֹדָן בְּיָדוֹ מוּתָּר, עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר. וְחַד אָמַר: הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע נָמֵי מוּתָּר. אָמַר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: הָא דְּאָמְרַתְּ עוֹדָן בְּיָדוֹ מוּתָּר, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר, אֲבָל אֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אָסוּר. מִכְּלָל דְּעַל גַּבֵּי קַרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אָסוּר.

אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: הָא דְּאָמְרַתְּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר, לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר מוּתָּר. מִכְּלָל שֶׁבְּעוֹדָן בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר מוּתָּר. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: תְּלָאָן בְּמַקֵּל מַהוּ? הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי מַטָּה מַהוּ? בָּעֵי רַב אָשֵׁי: פִּינָּן מִמֵּיחַם לִמְיַחֵם מַהוּ? תֵּיקוּ.

מַתְנֵי׳ תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵעַל גַּבָּיו. כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא הֲרֵי זֶה כְּכִירַיִים, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר.

גְּמָ׳ תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ: סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר ״תּוֹכוֹ״ תּוֹכוֹ מַמָּשׁ, ״עַל גַּבָּיו״ עַל גַּבָּיו מַמָּשׁ, אֲבָל לִסְמוֹךְ שַׁפִּיר דָּמֵי. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא הֲרֵי הוּא כְּכִירַיִים, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר, וְאָסוּר. הָא כְּכִירָה שְׁרֵי. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא עַל גַּבָּיו, וּבְמַאי? אִילֵימָא כְּשֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְקָטוּם, אֶלָּא כִּירָה כִּי אֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה, עַל גַּבָּיו מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לִסְמוֹךְ, וְקָתָנֵי: הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר, וַאֲסִיר!

אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָכָא בְּכוּפָּח גָּרוּף וְקָטוּם, וְתַנּוּר גְּרוּפָה וּקְטוּמָה עָסְקִינַן. הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר דְּאַף עַל גַּב דְּגָרוּף וְקָטוּם עַל גַּבָּיו אָסוּר, דְּאִי כְּכִירָה כִּי גְּרוּפָה וּקְטוּמָה שַׁפִּיר דָּמֵי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא אֵין סוֹמְכִין לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבָּיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹכוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּגֶפֶת וּבְעָצִים. כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא סוֹמְכִין לוֹ, וְאֵין נוֹתְנִין עַל גַּבָּיו. בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים אֵין סוֹמְכִין לוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי כּוּפָּח הֵיכִי דָמֵי? אִי כְּכִירָה דָּמֵי, אֲפִילּוּ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים נָמֵי! אִי כְּתַנּוּר דָּמֵי, אֲפִילּוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא נָמֵי לָא! אֲמַר לֵיהּ: נְפִישׁ הַבְלֵיהּ מִדְּכִירָה וְזוּטַר הַבְלֵיהּ מִדְּתַנּוּר.

הֵיכִי דָמֵי כּוּפָּח, הֵיכִי דָמֵי כִּירָה? אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כּוּפָּח מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת. כִּירָה מְקוֹם שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת. אֲמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאוֹרְכָּה טְהוֹרָה. לְרׇחְבָּהּ טְמֵאָה. כּוּפָּח, בֵּין לְאוֹרְכּוֹ בֵּין לְרוֹחְבּוֹ טָהוֹר.

מַתְנִי׳ אֵין נוֹתְנִין בֵּיצָה בְּצַד הַמֵּיחַם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל, וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְּחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה.

מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְהֵבִיאוּ סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: אִם בְּשַׁבָּת כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת, וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּהּ. אִם בְּיוֹם טוֹב כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב, וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצָה, וּמוּתָּרִין בִּשְׁתִיָּה.

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: גִּלְגֵּל מַאי? אָמַר רַב יוֹסֵף: גִּלְגֵּל חַיָּיב חַטָּאת. אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: