פרק תולין
שבת קלט ע״א–ע״ב
20 מינוט · כ׳ חשון תשפ״ה
פרק תולין
20 מינוט · כ׳ חשון תשפ״ה
הֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה בִּמְקוֹם אֶחָד.
תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֱלִישָׁע אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו צֵא וּבְדוֹק בְּדַיָּינֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁכׇּל פּוּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה לְעוֹלָם לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כׇּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ. בּוֹנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַים בְּעַוְלָה. רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסוֹמוּ וְעַל ה׳ יִשָּׁעֵנוּ וְגוֹ׳״.
רְשָׁעִים הֵן, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. לְפִיכָךְ, מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַים עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״.
וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּכְלוּ שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים רָעִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרוֹף כַּבּוֹר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כׇּל בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה וְגוֹ׳״.
אָמַר עוּלָּא: אֵין יְרוּשָׁלָיִם נִפְדֵּית אֶלָּא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה״.
אָמַר רַב פָּפָּא: אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי. אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי.
אִי בָּטְלִי יְהִירֵי בָּטְלִי אַמְגּוּשֵׁי דִּכְתִיב: ״וְאֶצְרוֹף כַּבּוֹר סִיגָיִךְ״.
אִי בָּטְלִי דַּיָּינֵי בָּטְלִי גְּזִירְפָּטֵי דִּכְתִיב: ״הֵסִיר ה׳ מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אוֹיְבֵךְ״.
אָמַר רַבִּי מַלַּאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מַאי דִּכְתִיב ״שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים״. ״שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים״ אֵלּוּ הַדַּיָּינִין שֶׁנַּעֲשׂוּ מַקֵּל לְחַזָּנֵיהֶם. ״שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים״ אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּמִשְׁפְּחוֹת הַדַּיָּינִין. מָר זוּטְרָא אָמַר: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְלַמְּדִים הִלְכוֹת צִיבּוּר לְדַיָּינֵי בּוּר.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מַלַּאי מִשּׁוּם רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בֶּעָוֹן, שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה״.
״כִּי כַפֵּיכֶם נְגוֹאֲלוּ בַדָּם״ אֵלּוּ הַדַּיָּינִין. ״וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בְּעָוֹן״ אֵלּוּ סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין. ״שִׂפְתוֹתֵיכֶם דְּבָרוֹ שֶׁקֶר״ אֵלּוּ עוֹרְכֵי הַדַּיָּינִין. ״לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶּהְגֶּה״ אֵלּוּ בַּעֲלִי דִּינִין.
וְאָמַר רַבִּי מַלַּאי מִשּׁוּם רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה: מִיּוֹם שֶׁפֵּירַשׁ יוֹסֵף מֵאֶחָיו לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, דִּכְתִיב: ״וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו״.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ״, מִכְּלָל דְּעַד הָאִידָּנָא לָא הֲוָה שִׁיכְרוּת. וְאִידַּךְ, שִׁיכְרוּת הוּא דְּלָא הֲוָה, שְׁתִיָּהּ מִיהָא הֲוָה.
וַאֲמַר רַבִּי מַלַּאי: בִּשְׂכַר ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״, זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ.
שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי בָּשְׁכָּר לְלֵוִי: כִּילָּה מַהוּ? כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא מַהוּ? מֵת בְּיוֹם טוֹב מַהוּ?
אַדְּאָזֵיל נָח נַפְשֵׁיהּ דְּלֵוִי. אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב מְנַשְּׁיָא: אִי חַכִּימַתְּ, שְׁלַח לְהוּ. שְׁלַח לְהוּ: כִּילָּה חָזַרְנוּ עַל כׇּל צִידֵּי כִּילָּה וְלֹא מָצִינוּ לָהּ צַד הֶיתֵּר.
וְלִישְׁלַח לְהוּ כִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל! לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.
כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא עִירְבּוּבָא. וְלִישְׁלַח לְהוּ כִּדְרַבִּי טַרְפוֹן? דְּתַנְיָא: כְּשׁוּת, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. וְקַיְימָא לַן: כׇּל הַמֵּיקֵל בָּאָרֶץ, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ! לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.
מַכְרִיז רַב: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיזְרַע כְּשׁוּתָא בְּכַרְמָא לִיזְרַע. רַב עַמְרָם חֲסִידָא מְנַגֵּיד עִילָּוֵיהּ.
רַב מְשַׁרְשְׁיָא יָהֵיב לֵיהּ פְּרוּטָה לְתִינוֹק גּוֹי וְזָרַע לֵיהּ. וְלִיתֵּן לֵיהּ לְתִינוֹק יִשְׂרָאֵל! אָתֵי לְמִיסְרַךְ: וְלִיתֵּן לֵיהּ לְגָדוֹל גּוֹי! אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּיִשְׂרָאֵל.
מֵת שְׁלַח לְהוּ: מֵת לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ לֹא יְהוּדָאִין וְלֹא אַרְמָאִין, לֹא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שִׁילַת אָמַר רַבִּי אַסִּי: עוֹבָדָא הֲוָה בְּבֵי כְנִישְׁתָּא דְּמָעוֹן בְּיוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת,
וְלָא יָדַעְנָא אִי מִלְּפָנֶיהָ אִי מִלְּאַחֲרֶיהָ, וַאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַר לְהוּ: יִתְעַסְּקוּן בֵּיהּ עַמְמִין.
וְאָמַר רָבָא: מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן יִתְעַסְּקוּ בּוֹ עַמְמִין, בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי יִתְעַסְּקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבֵיצָה. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה.
אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: מִתְעַטֵּף אָדָם בְּכִילָּה וּבְכִסְכָּסֶיהָ וְיוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
מַאי שְׁנָא מִדְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצוּיֶּיצֶת כְּהִילְכָתָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת! צִיצִית לְגַבֵּי טַלִּית חֲשִׁיבִי, וְלָא בָּטְלִי. הָנֵי לָא חֲשִׁיבִי, וּבָטְלִי.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: מַעֲרִים אָדָם עַל הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב לִתְלוֹת בָּהּ רִמּוֹנִים, וְתוֹלֶה בָּהּ שְׁמָרִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהוּא דְּתָלָה בָּהּ רִמּוֹנִים.
מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: מְטִילִין שֵׁכָר בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אָסוּר, אֶחָד שֵׁכַר תְּמָרִים וְאֶחָד שֵׁכַר שְׂעוֹרִים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן יָשָׁן מַעֲרִים וְשׁוֹתֶה מִן הֶחָדָשׁ!
הָתָם לָא מוֹכְחָא מִילְּתָא, הָכָא מוֹכְחָא מִילְּתָא.
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי: חֲזִי מָר הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְרַב הוּנָא בֶּן רַבִּי חִיּוֹן שְׁמֵיהּ, וְאָמְרִי לַהּ רַב הוּנָא בְּרַבִּי חִלְווֹן שְׁמֵיהּ, דְּשָׁקֵל בְּרָא דְתוּמָא וּמַנַּח בְּבַרְזָא דְּדַנָּא, וְאָמַר: לְאַצְּנוֹעֵיהּ קָמִיכַּוֵינָא. וְאָזֵיל וְנָאֵים בְּמַבָּרָא, וְעָבַר לְהַךְ גִּיסָא וְסָיַיר פִּירֵי, וְאָמַר: אֲנָא לְמֵינַם קָמִיכַּוֵינָא!
אֲמַר לְהוּ: הַעֲרָמָה קָאָמְרַתְּ? הַעֲרָמָה בִּדְרַבָּנַן הִיא, וְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לָא אָתֵי לְמִיעְבַּד לְכַתְּחִילָּה.
מַתְנִי׳ נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצּוֹלּוּ. וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית.
וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֵנוֹמֵלִין בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת בְּכוֹס, בְּיוֹם טוֹב בְּלָגִין, וּבַמּוֹעֵד בְּחָבִית. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין.
גְּמָ׳ אָמַר זְעֵירִי: נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, אֲבָל עֲכוּרִין לָא.
מֵיתִיבִי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: טוֹרֵד אָדָם חָבִית שֶׁל יַיִן יֵינָהּ וּשְׁמָרֶיהָ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בַּשַּׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ! תַּרְגְּמַהּ זְעֵירִי: בֵּין הַגִּיתּוֹת שָׁנוּ.
מְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה גּוּמָּא.
וּבִכְפִיפָה מִצְרִית. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ מִקַּרְקָעִיתוֹ שֶׁל כְּלִי טֶפַח.
אָמַר רַב: הַאי פְּרוֹנְקָא, אַפַּלְגֵיהּ דְכוּבָּא שְׁרֵי, אַכּוּלֵּיהּ כּוּבָּא אֲסִיר.
אָמַר רַב פָּפָּא: לָא נִיהַדַּק אִינִישׁ צִינְיָיתָא בְּפוּמֵּיהּ דְּכוּזַנְתָּא (דְּחָבִיתָא), מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כִּמְשַׁמֶּרֶת.
דְּבֵי רַב פָּפָּא שָׁאפוּ שִׁיכְרָא מִמָּנָא לְמָנָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: הָאִיכָּא נִיצוֹצוֹת! נִיצוֹצוֹת לְבֵי רַב פָּפָּא לָא חֲשִׁיבִי.
וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת. תָּנֵי יַעֲקֹב קָרְחָה: