פרק מי שהיה טמא

פסחים צג ע״ב

15 מינוט · ג׳ שבט תשפ״ו

אותיות מחכימות

קָסָבַר: מְגַדֵּף הַיְינוּ מְבָרֵךְ הַשֵּׁם, וּכְתִיב בִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם ״וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״.

וְגָמַר הַאי ״חֶטְאוֹ״ דְּהָכָא, מֵ״חֶטְאוֹ״ דְּהָתָם: מָה לְהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן נָמֵי כָּרֵת.

וְרַבִּי נָתָן סָבַר: ״וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה״, דְּהַאי ״כִּי״ לְשׁוֹן דְּהָא הוּא, וְהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: דְּהָא ״קׇרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ״ בָּרִאשׁוֹן.

הַאי ״חֶטְאוֹ יִשָּׂא״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? קָסָבַר: מְגַדֵּף לָאו הַיְינוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, וְגָמַר הַאי ״חֶטְאוֹ״ דְּהָתָם מֵהַאי ״חֶטְאוֹ״ דְּהָכָא. מָה הָכָא כָּרֵת אַף הָתָם כָּרֵת.

וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא סָבַר: ״וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה״, אִי ״קׇרְבַּן ה׳ לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ״ בַּשֵּׁנִי.

וְהַאי ״חֶטְאוֹ יִשָּׂא״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? כְּדַאֲמַרַן.

הִלְכָּךְ: הֵזִיד בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב, שָׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר.

הֵזִיד בָּרִאשׁוֹן וְשָׁגַג בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי וּלְרַבִּי נָתָן מִחַיְּיבִי, לְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר.

שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן וְהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, לְרַבִּי חַיָּיב. לְרַבִּי נָתָן וּלְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא פָּטוּר.

מַתְנִי׳ אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכׇל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מֵאִיסְקוּפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי: לְפִיכָךְ נָקוּד עַל ה׳, לוֹמַר: לָא מִפְּנֵי שֶׁרָחוֹק וַדַּאי, אֶלָּא מֵאִיסְקוּפַּת הָעֲזָרָה וְלַחוּץ.

גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: מִן הַמּוֹדִיעִים לִירוּשָׁלַיִם חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִילִין הָוְיָא. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בַּיּוֹם עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת: מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה חֲמֵשֶׁת מִילִין, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים חֲמֵשֶׁת מִילִין. פָּשׁוּ לֵהּ תְּלָתִין: חֲמֵיסַר מִצַּפְרָא לְפַלְגָא דְיוֹמָא, וַחֲמֵיסַר מִפַּלְגָא דְיוֹמָא לְאוּרְתָּא.

עוּלָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר עוּלָּא: אֵי זֶה הוּא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה.

אָמַר מָר: מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד הָנֵץ הַחַמָּה חֲמֵשֶׁת מִילִין, מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה״. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא וְהָוְיָא חֲמִשָּׁה מִילִין.

גּוּפָא, אָמַר עוּלָּא: אֵיזֶה הוּא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה? כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה.

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְעוּלָּא: לְדִידָךְ קַשְׁיָא וּלְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא. לְדִידָךְ קַשְׁיָא, דְּאָמְרַתְּ: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, וְהָא טְמֵא שֶׁרֶץ דְּאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, וְקָאָמְרַתְּ: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ.

וּלְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּאָמַר: כֹּל שֶׁאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְהָא טְמֵא שֶׁרֶץ דְּיָכוֹל לִיכָּנֵס בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְקָאָמַר: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ!

אֲמַר לֵיהּ: לָא לְדִידִי קַשְׁיָא וְלָא לְרַב יְהוּדָה קַשְׁיָא. לְדִידִי לָא קַשְׁיָא: דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּהוֹר, וְאֵין דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לַטָּמֵא.