פרק כיצד צולין

פסחים פד ע״ב – פה ע״א

פה ע״א איז א טייל פון דעם שיעור

28 מינוט · ט״ו טבת תשפ״ו

פסחים פד ב פה א

אותיות מחכימות

הַאי פָּסוּל. לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הַאי נָמֵי רָאוּי לַאֲכִילָה הוּא.

רַב יוֹסֵף אָמַר: כִּי הַאי גַוְונָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, דְּרַבִּי לְאַקּוֹלֵי קָא אָתֵי, וְהַאי הָא פָּסוּל הוּא.

אֶלָּא, הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסַל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא. לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הָא הַשְׁתָּא לָאו רָאוּי לַאֲכִילָה הוּא.

אַבָּיֵי אָמַר: כּוּלֵּי עָלְמָא כָּל כִּי הַאי גַוְונָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, מַאי טַעְמָא? הַשְׁתָּא מִיהַת הָא פָּסוּל הוּא. אֶלָּא, שְׁבִירַת הָעֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא, לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הַשְׁתָּא לָאו בַּר אֲכִילָה הוּא,

מֵיתִיבִי, רַבִּי אוֹמֵר: נִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וְאֵין נִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקּוּלִית. עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ מַאי טַעְמָא הוֹאִיל וְיָכוֹל לְגוֹרְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁבִירַת הָעֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם שַׁפִּיר דָּמֵי קוּלִית נָמֵי, נִתְבְּרֵיהּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְנַפְּקוּהּ לְמוֹחַ דִּידֵיהּ, וְנִמְנוֹ עֲלֵיהּ!

אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: וּלְטַעְמָיךְ, מִשֶּׁחָשֵׁיכָה נָמֵי: נַיְיתֵי גּוּמַרְתָּא וְנַיחֵות עֲלֵיהּ וְנִקְלֵהּ, וְנַפְּקֵהּ לְמוֹחַ דִּידֵיהּ, וְנִימְּנֵי עֲלֵיהּ. דְּהָא תַּנְיָא: אֲבָל הַשּׂוֹרֵף בַּעֲצָמוֹת וְהַמְחַתֵּךְ בְּגִידִין אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר אַבָּיֵי אָמַר: מִשּׁוּם פֶּקַע, רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים, דְּקָא מַפְסֵיד לֵיהּ בְּיָדַיִם דִּילְמָא אָכֵיל נוּרָא מִמּוֹחַ דִּידֵיהּ. מִבְּעוֹד יוֹם נָמֵי, גְּזֵירָה מִבְּעוֹד יוֹם אַטּוּ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה.

רַב פָּפָּא אָמַר: כָּל כִּי הַאי גַוְנָא כּוּלֵּי עָלְמָא יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מַאי טַעְמָא? לְאוּרְתָּא מִיחֲזֵי לַאֲכִילָה. אֶלָּא, בְּאֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ קָמִיפַּלְגִי. מַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא, וּמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הַאי לָאו בַּר אֲכִילָה הוּא.

כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ וּשְׁבָרוֹ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כָּל כִּי הַאי גַוְונָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, דְּהַאי אֵבֶר הָא פָּסוּל הוּא. אֶלָּא, שְׁבִירַת הָעֶצֶם בְּנָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא, וּמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הַשְׁתָּא אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כָּל כִּי הַאי גַוְונָא יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, מַאי טַעְמָא דְּהָא חֲזֵי לַאֲכִילָה, דְּמַטְוֵי לֵיהּ וְאָכֵיל לֵיהּ. אֶלָּא, שְׁבִירַת הָאַלְיָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא, לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה הַאי אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, דְּאַלְיָה לְגָבוֹהַּ סָלְקָא.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כָּל כִּי הַאי גַוְונָא וַדַּאי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, דְּהָא וַדַּאי אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כְּלָל. אֶלָּא, אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא, לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן שִׁיעוּר אֲכִילָה, וְלֵיכָּא.

רָבִינָא אָמַר: כׇּל כִּי הַאי גַוְונָא לֵית בֵּיהּ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, דְּבָעֵינַן שִׁיעוּר אֲכִילָה. אֶלָּא, אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם זֶה וְיֵשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בִּמְקוֹם אַחֵר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר הָא כָּשֵׁר הוּא. לְמַאן דְּאָמַר רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן שִׁיעוּר אֲכִילָה בִּמְקוֹם שְׁבִירָה, וְהָא לֵיכָּא.

תַּנְיָא כְּאַרְבְּעָה מִינַּיְיהוּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ״, עַל הַכָּשֵׁר הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הַפָּסוּל.

הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסַל בִּשְׁעַת אֲכִילָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.

יֵשׁ בּוֹ שִׁיעוּר אֲכִילָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם, אֵין בּוֹ שִׁיעוּר אֲכִילָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.

הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

בִּשְׁעַת אֲכִילָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.

אִיתְּמַר: אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בִּמְקוֹם זֶה וְיֵשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בִּמְקוֹם אַחֵר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם.

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ״ אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. מַאי אֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר? אִילֵּימָא דְּאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר כְּלָל אַמַּאי יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם?! אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם זֶה, וְאֶחָד שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם זֶה וְיֵשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם אַחֵר קַשְׁיָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ)!

אֲמַר לֵיהּ:

לָא, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ, וְיֵשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם שְׁבִירָה.

וְהָתַנְיָא: ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ״ אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ, וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה״ בְּבָשָׂר שֶׁעַל גַּבֵּי הָעֶצֶם.

אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״ בְּעֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ, אֲבָל בְּעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ שׁוֹבֵר וְאוֹכֵל. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה.

כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ״ בְּפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״כְּכׇל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״ הֱוֵי אוֹמֵר אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ.

מֵיתִיבִי: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד מָקוֹם שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ.

וְאִי אָמְרַתְּ אֵבֶר שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר בְּמָקוֹם זֶה וְיֵשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם, לְמָה לִי דְּקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק וְחוֹתֵךְ? נִקְלוֹף בֵּיהּ פּוּרְתָּא וְנִתְבְּרֵיהּ!

אַבָּיֵי אָמַר: מִשּׁוּם פֶּקַע. רָבִינָא אָמַר: בְּקוּלִית.

תְּנַן הָתָם: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר (וְהַטָּמֵא) מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: מִפְּנֵי חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.

מָר מַתְנֵי אַפִּיגּוּל, וּמַר מַתְנֵי אַנּוֹתָר. מַאן דְּמַתְנֵי אַפִּיגּוּל מִשּׁוּם חֲשֵׁדֵי כְהוּנָּה. וּמַאן דְּמַתְנֵי אַנּוֹתָר מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהוּנָּה.

מָר מַתְנֵי כְּזַיִת, וּמַר מַתְנֵי כְּבֵיצָה. מַאן דְּמַתְנֵי כְּזַיִת כְּאִיסּוּרוֹ. וּמַאן דְּמַתְנֵי כְּבֵיצָה כְּטוּמְאָתוֹ.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: יוֹצֵא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: נוֹתָר דִּגְזַרוּ טוּמְאָה דְּאָתֵי לְאִיעֲצוֹלֵי בֵּיהּ, אֲבָל יוֹצֵא, אַפּוֹקֵי בְּיָדַיִם לָא מַפְּקִי לֵיהּ בְּיָדַיִם, לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן טוּמְאָה, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא.

תָּא שְׁמַע: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ. וְאִי אָמְרַתְּ גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן טוּמְאָה, כִּי חָתֵיךְ לֵיהּ מַאי הָוֵי? הָא קָמְטַמֵּא לֵיהּ!

טוּמְאַת סְתָרִים הִיא, וְטוּמְאַת סְתָרִים לָא מְטַמְּיָא.

וּלְרָבִינָא דְּאָמַר: חִיבּוּרֵי אוֹכָלִין לָאו חִיבּוּר הוּא, וּכְמָאן דְּמִפָּרְתִי דָּמֵי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָא קָנָגַע בַּהֲדָדֵי וְקָא מְטַמֵּא! אֶלָּא: לְמַאן דְּמַתְנֵי כְּזַיִת דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת. וּמַאן דְּמַתְנֵי כְּבֵיצָה דְּלֵית בֵּיהּ כְּבֵיצָה.

תָּא שְׁמַע: הַמּוֹצִיא בְּשַׂר פֶּסַח מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, טָהוֹר. מַאי לָאו טָהוֹר וְאָסוּר, דְּיוֹצֵא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כַּיּוֹצֵא חוּץ לִמְחִיצָתוֹ דָּמֵי, וּמִפְּסִיל, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי טָהוֹר, אַלְמָא לָא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה!

לָא טָהוֹר וּמוּתָּר, דְּיוֹצֵא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה לָאו כַּיּוֹצֵא חוּץ לִמְחִיצָתוֹ דָּמֵי, וְלָא מִפְּסִיל.

וְהָא קָא תָנֵי סֵיפָא: הָאוֹכְלוֹ הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה! בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּבֵיצָה דְּאִית בֵּיהּ כְּזַיִת וְלֵית בֵּיהּ כְּבֵיצָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּזַיִת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אֶלָּא: בְּיוֹצֵא בַּפֶּסַח לָא מִיבַּעְיָא לַן דְּלָא גְּזַרוּ רַבָּנַן טוּמְאָה, מַאי טַעְמָא בְּנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן, וּמִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ. אֶלָּא, כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן בְּיוֹצֵא בְּקָדָשִׁים, מַאי, תֵּיקוּ.

וּמוֹצִיא בְּשַׂר פֶּסַח