פרק כיצד צולין

פסחים עט ע״ב

18 מינוט · ה׳ טבת תשפ״ו

אותיות מחכימות

וּטְמֵאִין אֵין עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי. בָּרִאשׁוֹן לָא עָבְדִי דְּלָא הָווּ רוּבָּא. בַּשֵּׁנִי לָא עָבְדִי דְּלָא הָווּ מִיעוּטָא.

תְּנַן: נִטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִין וְהַקָּהָל טְהוֹרִים יֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה. רוּבּוֹ הוּא דְּעָבְדִי בְּטוּמְאָה, אֲבָל פַּלְגָא וּפַלְגָא לָא עָבְדִי בָּרִאשׁוֹן. קַשְׁיָא לְרַב!

אָמַר לָךְ רַב: רוּבָּא עָבְדִי כּוּלְּהוּ בְּטוּמְאָה, פַּלְגָא וּפַלְגָא הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: נִטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל, טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי. מִיעוּט הוּא דְּעָבְדִי בַּשֵּׁנִי, אֲבָל פַּלְגָא וּפַלְגָא לָא. וְעָבְדִי בָּרִאשׁוֹן, וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן.

וְאֶלָּא קַשְׁיָא לְרַב כָּהֲנָא! אָמַר לָךְ רַב כָּהֲנָא: נִטְמְאוּ מִיעוּט הַקָּהָל טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי. הָא פַּלְגָא וּפַלְגָא טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, אֲבָל טְמֵאִין אֵינָן עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי.

הָתִינַח לְלִישָּׁנָא בָּתְרָא דְּרַב כָּהֲנָא. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: טְהוֹרִים עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

אָמַר לְךָ רַב כָּהֲנָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ פַּלְגָא וּפַלְגָא נָמֵי טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי. וְהַאי דְּקָתָנֵי מִיעוּט הַקָּהָל, אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״רוּבּוֹ״ תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ״מִיעוּטוֹ״.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא כִּתְרֵי לִישָּׁנֵי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן.

תַּנְיָא כְּלִישְׁנָא קַמָּא דְּרַב כָּהֲנָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.

וְתַנְיָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא דְּרַב כָּהֲנָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וּטְמֵאִין אֵינָן עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי.

לְרַב וּלְלִישָּׁנָא בָּתְרָא דְּרַב כָּהֲנָא, הָא דְּתָנָא ״טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין אֶת הַשֵּׁנִי״, הֵיכִי מְתָרְצִי לַהּ? כְּגוֹן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, וְנָשִׁים מַשְׁלִימוֹת לַטְּמֵאִים.

וְקָסָבַר: נָשִׁים בָּרִאשׁוֹן רְשׁוּת. דַּל נָשִׁים מִטְּמֵאִין, וְהָווּ לְהוּ טְמֵאִין מִיעוּטָא, וּמִיעוּטָא יִדְחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי.

לְרַב וּלְלִישָּׁנָא קַמָּא דְּרַב כָּהֲנָא, הָא דְּתַנְיָא ״טְהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְמֵאִין אֵין עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי״, הֵיכִי מְתָרְצִי לַהּ?

רַב מְתָרֵיץ לַהּ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְמֵאִין וּמֶחֱצָה טְהוֹרִין, וְנָשִׁים עוֹדְפוֹת עַל הַטְּהוֹרִים, וְקָסָבַר: נָשִׁים בָּרִאשׁוֹן חוֹבָה, וּבַשֵּׁנִי רְשׁוּת.

בָּרִאשׁוֹן לָא עָבְדִי דְּהָוֵי לֵיהּ מִיעוּט, וּמִיעוּטָא לָא עָבְדִי בָּרִאשׁוֹן. וּבַשֵּׁנִי לָא עָבְדִי דַּל נָשִׁים מִינַּיְיהוּ וְהָווּ לְהוּ פַּלְגָא וּפַלְגָא, וּפַלְגָא לָא עָבְדִי בַּשֵּׁנִי.

וּלְרַב כָּהֲנָא דַּאֲמַר: פַּלְגָא נָמֵי עָבְדִי בַּשֵּׁנִי, הָכִי מְתָרֵיץ לַהּ: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, וְנָשִׁים מַשְׁלִימוֹת לַטְּהוֹרִין. וְקָסָבַר: נָשִׁים בָּרִאשׁוֹן חוֹבָה וּבַשֵּׁנִי רְשׁוּת.

בָּרִאשׁוֹן לָא עָבְדִי דְּהָווּ לְהוּ פַּלְגָא וּפַלְגָא, וּפַלְגָא בָּרִאשׁוֹן לָא עָבְדִי, בַּשֵּׁנִי נָמֵי לָא עָבְדִי דַּל נָשִׁים מִינַּיְיהוּ מִן הַטְּהוֹרִין הָווּ לְהוּ טְמֵאִין רוּבָּא, וְרוּבָּא לָא עָבְדִי בַּשֵּׁנִי.

וּלְרַב כָּהֲנָא, הָא דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן, הֵיכִי מְתָרֵיץ לַהּ? אָמַר לָךְ רַב כָּהֲנָא: תַּנָּאֵי הִיא. אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה כְּרוֹב, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אֵינוֹ כְּרוֹב.

גּוּפָא. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְהוֹרִין וּמֶחֱצָה טְמֵאִין, הַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַלָּלוּ עוֹשִׂין לְעַצְמָן. הָיוּ טְמֵאִין עוֹדְפִין עַל הַטְּהוֹרִין, אֲפִילּוּ אֶחָד יַעֲשׂוּ בְּטוּמְאָה, לְפִי שֶׁאֵין קׇרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ אֶת הַצִּיבּוּר לְטוּמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: