עירובין ס ע״א–ע״ב

וְלֹא עֵירְבוּ, אִם יֵשׁ לִפְנֵיהֶם דַּקָּה אַרְבָּעָה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, וְאִם לָאו אוֹסֶרֶת.

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בִּדְלֹא גְּבוֹהָ מִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.

וְאִי לֹא גְּבוֹהָ מִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה, כִּי קָא עָבֵיד דַּקָּה, מַאי הָוֵי? בִּמְגוּפֶּפֶת עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, דְּכֵיוָן דְּעָבֵיד דַּקָּה אִיסְתַּלּוֹקֵי אִיסְתַּלּוּק לֵיהּ מֵהָכָא.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כּוֹתֶל שֶׁרְצָפָהּ בְּסוּלָּמוֹת, אֲפִילּוּ בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר תּוֹרַת מְחִיצָה עָלָיו.

רָמֵי לֵיהּ רַב בְּרוֹנָא לְרַב יְהוּדָה בְּמַעְצַרְתָּא דְּבֵי רַב חֲנִינָא: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל תּוֹרַת מְחִיצָה עָלָיו? וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: אַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת וְאַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ, אִם יֵשׁ לְפָנֶיהָ דַּקָּה אַרְבָּעָה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, וְאִם לָאו אוֹסֶרֶת.

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּלֹא גְּבוֹהָ מִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה. וְאִי לֹא גְּבוֹהָ מִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה, כִּי עָבֵיד דַּקָּה מַאי הָוֵי? בִּמְגוּפֶּפֶת עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, דְּכֵיוָן דְּעָבֵיד דַּקָּה אִיסְתַּלּוֹקֵי אִיסְתַּלַּק מֵהָכָא.

הָנְהוּ בְּנֵי קָקוּנָאֵי דְּאָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב לַן גַּבְרָא דְּלִיעָרֵב לַן מָאתִין. אֲמַר לֵיהּ לְאַבָּיֵי: זִיל עָרֵב לְהוּ, וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְוחַתְּ עֲלַהּ בְּבֵי מִדְרְשָׁא. אֲזַל, חֲזָא לְהָנְהוּ בָּתֵּי דִּפְתִיחִי לְנַהֲרָא. אָמַר: הָנֵי לֶהֱוֵי שִׁיּוּר לְמָתָא.

הֲדַר אָמַר: ״אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ״ תְּנַן, [מִכְּלָל] דְּאִי בָּעֵי לְעָירוֹבֵי, מָצֵי מְעָרְבִי. אֶלָּא אֶיעְבֵּיד לְהוּ כַּוֵּוי, דְּאִי בָּעוּ לְעָירוֹבֵי דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת מָצוּ מְעָרְבִי.

הֲדַר אָמַר: לָא בָּעֵי, דְּהָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מְעָרֵב לַהּ לְכוּלַּהּ מָחוֹזָא עַרְסְיָיתָא עַרְסְיָיתָא מִשּׁוּם פֵּירָא דְּבֵי תוֹרֵי, דְּכׇל חַד וְחַד הָוֵי שִׁיּוּר לְחַבְרֵיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִי בָּעוּ לְעָרוֹבֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לָא מָצוּ מְעָרְבִי.

הֲדַר אָמַר: לָא דָּמֵי. הָתָם, אִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, וְהָנֵי לָא מְעָרְבִי, הִילְכָּךְ נַעְבְּדַן כַּוֵּוי.

הֲדַר אָמַר: כַּוֵּוי נָמֵי לָא בָּעֵי, דְּהָהוּא בֵּי תִיבְנָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְמָר בַּר פּוֹפִידְתָּא מִפּוּמְבְּדִיתָא, וְשַׁוְּיַהּ שִׁיּוּר לְפוּמְבְּדִיתָא.

אֲמַר, הַיְינוּ דְּאָמַר לִי מָר: ״חֲזִי דְּלָא מְצַוְוחַתְּ עֲלַהּ בְּבֵי מִדְרְשָׁא״.

אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כָּעִיר חֲדָשָׁה. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: עִיר אַחַת הָיְתָה בִּיהוּדָה וַחֲדָשָׁה שְׁמָהּ, וְהָיוּ בָּהּ חֲמִשִּׁים דָּיוֹרִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, וּבָהּ הָיוּ מְשַׁעֲרִים חֲכָמִים, וְהִיא הָיְתָה שִׁיּוּר.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: חֲדָשָׁה מַהוּ? חֲדָשָׁה, כִּי הֵיכִי דְּאִיהִי הָוְיָא שִׁיּוּר לִגְדוֹלָה גְּדוֹלָה נָמֵי הָוְיָא שִׁיּוּר לִקְטַנָּה.

אֶלָּא כְּעֵין חֲדָשָׁה, מַהוּ? רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה, חַד אָמַר: בָּעֲיָא שִׁיּוּר, וְחַד אָמַר: לָא בָּעֲיָא שִׁיּוּר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת וְכוּ׳. אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ בַּיִת אֶחָד וְחָצֵר אַחַת. חָצֵר אַחַת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: בַּיִת אֶחָד בְּחָצֵר אַחַת.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַבִּי יִצְחָק, גְּמָרָא אוֹ סְבָרָא? אֲמַר לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לַן מִינַּהּ? אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא גְּמוֹר, זְמוֹרְתָּא תְּהֵא?!

מַתְנִי׳ מִי שֶׁהָיָה בַּמִּזְרָח וְאָמַר לִבְנוֹ: ״עָרֵב לִי בַּמַּעֲרָב״, בַּמַּעֲרָב וַאֲמַר לִבְנוֹ: ״עָרֵב לִי בַּמִּזְרָח״, אִם יֵשׁ הֵימֶנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּלְעֵירוּבוֹ יוֹתֵר מִכָּאן מוּתָּר לְבֵיתוֹ, וְאָסוּר לְעֵירוּבוֹ.

לְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּלְבֵיתוֹ יָתֵר מִכָּאן אָסוּר לְבֵיתוֹ, וּמוּתָּר לְעֵירוּבוֹ.

הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.

נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת

מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד.

גְּמָ׳ קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: ״לַמִּזְרָח״, לְמִזְרַח בֵּיתוֹ. ״לַמַּעֲרָב״, לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ.

בִּשְׁלָמָא ״הֵימֶנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יָתֵר מִכָּאן״ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דְּמָטֵי לְבֵיתֵיהּ וְלָא מָטֵי לְעֵירוּבוֹ, אֶלָּא ״הֵימֶנּוּ וּלְעֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יָתֵר מִכָּאן״ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִי סָבְרַתְּ ״לַמִּזְרָח״ לְמִזְרַח בֵּיתוֹ, ״לַמַּעֲרָב״ לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ?! לֹא, ״לַמִּזְרָח״ לְמִזְרַח בְּנוֹ, ״לַמַּעֲרָב״ לְמַעֲרַב בְּנוֹ.

רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא ״לַמִּזְרָח״ לְמִזְרַח בֵּיתוֹ, וְ״לַמַּעֲרָב״ לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ, כְּגוֹן דְּקָאֵי בֵּיתֵיהּ בַּאֲלַכְסוֹנָא.

הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּתוֹךְ עִיבּוּרָהּ וְכוּ׳. חוּץ לַתְּחוּם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: חוּץ לְעִיבּוּרָהּ.

מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר הוּא מַפְסִיד. מָה שֶּׁנִּשְׂכַּר וְתוּ לָא?! וְהָתַנְיָא: הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּתוֹךְ עִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. נְתָנוֹ חוּץ לְעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת, מִשְׂתַּכֵּר אוֹתָהּ אַמָּה וּמַפְסִיד אֶת כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּדַּת הָעִיר עוֹלָה לוֹ בְּמִדַּת הַתְּחוּם!

לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר, כָּאן שֶׁכָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּסוֹף הָעִיר.

וְכִדְרַבִּי אִידִי, דְּאָמַר רַבִּי אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָיָה מוֹדֵד וּבָא וְכָלְתָה מִדָּתוֹ בַּחֲצִי הָעִיר אֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי הָעִיר. כָּלְתָה מִדָּתוֹ בְּסוֹף הָעִיר נַעֲשֵׂית לוֹ הָעִיר כּוּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַשְׁלִימִין לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.

אָמַר רַבִּי אִידִי: אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִּבְרֵי נְבִיאוּת. מָה לִי כָּלְתָה בַּחֲצִי הָעִיר, מָה לִי כָּלְתָה בְּסוֹף הָעִיר?

אָמַר רָבָא, תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר קְטַנָּה.