עירובין נ ע״ב

וּמָר סָבַר: לְקׇרְבָּן גָּדוֹל קָא מְכַוֵּין.

אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, אֲבָל בְּאִילָן שֶׁאֵין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי מִקְצָת בֵּיתוֹ נִיכָּר.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִמַּאי דִּבְאַרְבְּעִי מְצִיעָתָא קָא מְסַיַּים, דִּלְמָא בְּאַרְבְּעִי דְּהַאי גִּיסָא וּבְאַרְבְּעִי דְּהַאי גִּיסָא קָמְסַיַּים!

אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, אֲבָל בְּאִילָן שֶׁתַּחְתָּיו שֶׁבַע אַמּוֹת הֲרֵי מִקְצָת בֵּיתוֹ נִיכָּר.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ, וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר, וְאָמַר: ״שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו״ לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמַר: ״שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלּוֹ וְחוּצָה לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם הַמְסוּיָּים, כְּגוֹן שֶׁשָּׁבַת בְּתֵל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְהוּא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם.

וְכֵן בִּקְעָה שֶׁהִיא עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה, וְהִיא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד בֵּית סָאתַיִם. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מְסוּיָּים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר זֶה שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר, וְהַמַּכִּיר אוֹמֵר: ״שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁסִּיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁקָּבַע. אֲבָל לֹא סִיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁקָּבַע לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל? אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּאִיכָּא מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ תְּרֵי אַלְפֵי וְאַרְבַּע גַּרְמִידֵי, דְּאִי מוֹקְמֵית לֵיהּ בְּאִידַּךְ גִּיסָא דְּאִילָן קָם לֵיהּ לְבַר מִתְּחוּמָא.

אִי סַיֵּים אַרְבַּע אַמּוֹת מָצֵי אָזֵיל, וְאִי לָא לָא מָצֵי אָזֵיל.

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: טָעָה וְעֵירַב לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, כִּמְדוּמֶּה הוּא שֶׁמְּעָרְבִין לוֹ לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, אוֹ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו ״צְאוּ וְעָרְבוּ לִי״, אֶחָד עֵירַב עָלָיו לַצָּפוֹן וְאֶחָד עֵירַב עָלָיו לַדָּרוֹם מְהַלֵּךְ לַצָּפוֹן כְּעֵירוּבוֹ לַדָּרוֹם, וְלַדָּרוֹם כְּעֵירוּבוֹ לַצָּפוֹן.

וְאִם מִיצְּעוּ עָלָיו אֶת הַתְּחוּם לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב? רַב תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג.

אָמַר שְׁבִיתָתִי בְּעִיקָּרוֹ מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִיקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמֵעִיקָּרוֹ לְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה.