פרק מי שהוציאוהו

עירובין מא ע״ב – מב ע״א

מב ע״א איז א טייל פון דעם שיעור

22 מינוט · ט״ז אדר תשפ״ה

אותיות מחכימות

דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אַכּוּלְּהוּ הָא בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבָּה מֵרַב יְהוּדָה וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ!

וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּדָרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא: הֲלָכָה, מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּה מֵרַב הוּנָא וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ?!

אֶלָּא: הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעַהּ, וְהָא לְבָתַר דְּשַׁמְעַהּ, הָכָא נָמֵי: הָא מִקַּמֵּי דְּשַׁמְעַהּ, הָא לְבָתַר דְּשַׁמְעַהּ.

דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא: הֲלָכָה, מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.

הַדְרָן עֲלָךְ בַּכֹּל מְעָרְבִין

מַתְנִי׳ מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ נׇכְרִים, אוֹ רוּחַ רָעָה אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

הֶחְזִירוּהוּ כְּאִילּוּ לֹא יָצָא.

הוֹלִיכוּהוּ לְעִיר אַחֶרֶת, נְתָנוּהוּ בְּדִיר אוֹ בְּסַהַר, רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים: מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָלְכוּ אֶת כּוּלָּהּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן.

פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחָשֵׁיכָה, אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה אָנוּ לֵירֵד?

אָמַר לָהֶם: מוּתָּרִים אַתֶּם, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל וְהָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁיכָה.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, אֵלּוּ הֵן: נׇכְרִים, וְרוּחַ רָעָה, וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת.

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ.

שְׁלֹשָׁה אֵין רוֹאִין פְּנֵי גֵיהִנָּם, אֵלּוּ הֵן: דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת, וְחוֹלֵי מֵעַיִין, וְהָרְשׁוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה.

וְאִידָּךְ? אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ.

וְאִידָּךְ? זִימְנִין דִּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. אִי נָמֵי, אִית לֵיהּ בָּנִים מִינַּהּ, וְלָא מָצֵי מְגָרֵשׁ לַהּ.

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְקַבּוֹלֵי מֵאַהֲבָה.

שְׁלֹשָׁה מֵתִין כְּשֶׁהֵן מְסַפְּרִין, וְאֵלּוּ הֵן: חוֹלִי מֵעַיִין, וְחַיָּה, וְהִדְרוֹקָן.

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ: לְמַשְׁמוֹשֵׁי בְּהוּ זְוַודְתָּא.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: יָצָא לְדַעַת אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. פְּשִׁיטָא, הַשְׁתָּא מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ נׇכְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, יָצָא לְדַעַת מִיבַּעְיָא?!

אֶלָּא אֵימָא: חָזַר לְדַעַת אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

הָא נָמֵי תְּנֵינָא: הֶחְזִירוּהוּ נׇכְרִים כְּאִילּוּ לֹא יָצָא. הֶחְזִירוּהוּ הוּא דִּכְאִילּוּ לֹא יָצָא, אֲבָל הוֹצִיאוּהוּ נׇכְרִים וְחָזַר לְדַעַת אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת!

אֶלָּא אֵימָא, יָצָא לְדַעַת וְהֶחְזִירוּהוּ נׇכְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.

הָא נָמֵי תְּנֵינָא: הוֹצִיאוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ כְּאִילּוּ לֹא יָצָא. הוֹצִיאוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ הוּא דִּכְאִילּוּ לֹא יָצָא, אֲבָל יָצָא לְדַעַת לָא!

מַהוּ דְּתֵימָא, לִצְדָדִין קָתָנֵי: מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ נׇכְרִים וְחָזַר לְדַעַת אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל יָצָא לְדַעַת וְהֶחְזִירוּהוּ נׇכְרִים כְּאִילּוּ לֹא יָצָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבָּה: הוּצְרַךְ לִנְקָבָיו מַהוּ? אָמַר לָהֶם: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.

אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: אִי פִּיקֵּחַ הוּא עָיֵיל לִתְחוּמָא, וְכֵיוָן דְּעָל עָל.

אָמַר רַב פָּפָּא: פֵּירוֹת שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַתְּחוּם וְחָזְרוּ, אֲפִילּוּ בְּמֵזִיד לֹא הִפְסִידוּ אֶת מְקוֹמָן. מַאי טַעְמָא? אֲנוּסִין נִינְהוּ.

אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה לְרַב פָּפָּא: רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֲסוּרִין, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִמְקוֹמָן שׁוֹגְגִין. בְּשׁוֹגֵג אִין, בְּמֵזִיד לָא!

תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: פֵּירוֹת שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַתְּחוּם, בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵלוּ, בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ.

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בִּמְקוֹמָן יֵאָכֵלוּ, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן לֹא יֵאָכֵלוּ.

מַאי בִּמְקוֹמָן? אִילֵּימָא: בִּמְקוֹמָן בְּמֵזִיד, וְהָא קָתָנֵי בְּהֶדְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֲסוּרִין עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִמְקוֹמָן שׁוֹגְגִין. בְּשׁוֹגֵג אִין, בְּמֵזִיד לָא.

אֶלָּא לָאו: בִּמְקוֹמָן בְּשׁוֹגֵג, וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: פֵּירוֹת שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַתְּחוּם, בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵלוּ, בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן, אֲבָל בִּמְקוֹמָן אֲפִילּוּ בְּמֵזִיד יֵאָכֵלוּ. וַאֲתָא רַבִּי נְחֶמְיָה לְמֵימַר: אֲפִילּוּ בִּמְקוֹמָן נָמֵי, בְּשׁוֹגֵג אִין, בְּמֵזִיד לָא.

לָא, בְּמֵזִיד בִּמְקוֹמָן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר, וְהָכָא בְּשׁוֹגֵג שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן פְּלִיגִי: תַּנָּא קַמָּא סָבַר בְּשׁוֹגֵג שְׁרֵי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר אֲפִילּוּ שׁוֹגֵג, בִּמְקוֹמָן אִין, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן לָא.

וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֲסוּרִין עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִמְקוֹמָן שׁוֹגְגִין, שׁוֹגֵג אִין, בְּמֵזִיד לָא, מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: בְּמֵזִיד נָמֵי שְׁרֵי. שְׁמַע מִינַּהּ.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הָיָה מְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּחוּם שַׁבָּת, מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם פְּסִיעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת, וְזוֹ הִיא תְּחוּם שַׁבָּת.

וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבַת בְּבִקְעָה, וְהִקִּיפוּהָ נׇכְרִים מְחִיצָה בְּשַׁבָּת מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה.

וְרַב הוּנָא אָמַר: מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמְטַלְטֵל אַרְבַּע אַמּוֹת. וְנִיטַּלְטֵל בְּכוּלַּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה?

שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר חֶפְצוֹ.

בְּאַלְפַּיִם מִיהַת לִיטַלְטֵל כִּי אוֹרְחֵיהּ!

מִשּׁוּם דְּהָוֵי כִּמְחִיצָה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לְמָקוֹם הָאָסוּר לָהּ.

חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמְטַלְטֵל בְּאַלְפַּיִם אַמָּה. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַב נַחְמָן וְלָא כְּרַב הוּנָא!

אֵימָא: מְטַלְטֵל בְּאַרְבַּע. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא. אֵימָא: וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: לָא תִּיפְלוֹג עֲלֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּתַנְיָא כְּווֹתֵיהּ. דְּתַנְיָא: