פרק מבוי

עירובין יג ע״ב – יד ע״א

33 מינוט · י״ט טבת תשפ״ה

שיעור עמוד היומי מסכת עירובין דף יג ע"ב - יד ע"א יום א' פ' וארא תשפ״ה -ענווה מיינט ריכטיג אויסהערן וואס יענער האט צו זאגן -צופיל קלארקייט ברענגט אומקלארקייט -קוקן אויף יענעמס מאנעוורעס העלפט בעסער פארשטיין וואס ער זאגט -זיי נישט צוגעבינדן צו רעזולטאטן -זאכן נעמען צייט — 👇👇👇

אותיות מחכימות

וְנִמְלַךְ וּמְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר: שִׁמְךָ כִּשְׁמִי וְשֵׁם אִשְׁתְּךָ כְּשֵׁם אִשְׁתִּי פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ!

הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם ״וְכָתַב לָהּ״ כְּתִיב בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ, הָכָא ״וְעָשָׂה לָהּ״ כְּתִיב בָּעִינַן עֲשִׂיָּיה לִשְׁמָהּ, עֲשִׂיָּיה דִידַהּ מְחִיקָה הִיא.

אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? שֶׁלֹּא יָכְלוּ חֲבֵירָיו לַעֲמוֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ. שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים, עַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים.

תָּנָא: לֹא רַבִּי מֵאִיר שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי מֵאִיר? שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. וְלֹא נְהוֹרַאי שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נְהוֹרַאי? שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה.

אָמַר רַבִּי: הַאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרַאי דַּחֲזִיתֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרֵיהּ, וְאִילּוּ חֲזִיתֵיהּ מִקַּמֵּיהּ הֲוָה מְחַדַּדְנָא טְפֵי דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמִיד הָיָה לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וְסוֹמְכוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טוּמְאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טוּמְאָה, וְעַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טׇהֳרָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טׇהֳרָה.

תָּנָא: תַּלְמִיד וָתִיק הָיָה בְּיַבְנֶה שֶׁהָיָה מְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים טְעָמִים.

אָמַר רָבִינָא, אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהֲרֶנּוּ: וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה טָהוֹר, שֶׁרֶץ שֶׁאֵין מֵמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!

וְלָא הִיא מַעֲשֶׂה קוֹץ בְּעָלְמָא קָעָבֵיד.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.

וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן.

כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אִי מִשָּׁם רְאָיָה?! אַף הֵן אָמְרוּ לוֹ: אִם כָּךְ הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּימְתָּ מִצְוַת סוּכָּה מִיָּמֶיךָ.

לְלַמֶּדְךָ שֶׁכׇּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכׇל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. כׇּל הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדוּלָּה גְּדוּלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכׇל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָּה גְּדוּלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו, וְכׇל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, וְכׇל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי שָׁעָה שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאָמְרִי לַהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

מַתְנִי׳ הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. וְאָרִיחַ, חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דַּיָּיהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ.

רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וּבְרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרִיאָה. הָיְתָה שֶׁל קַשׁ וְשֶׁל קָנִים רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת.

עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְּשׁוּטָה, עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶיקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח.

גְּמָ׳ טֶפַח, טֶפַח וּמֶחֱצָה בָּעֵי!

כֵּיוָן דְּרָחָב לְקַבֵּל טֶפַח, אִידַּךְ חֲצִי טֶפַח מְלַבֵּין לֵיהּ בְּטִינָא מַשֶּׁהוּ מֵהַאי גִּיסָא וּמַשֶּׁהוּ מֵהַאי גִּיסָא, וְקָיְימָא.

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: קוֹרָה שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בְּרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וּמַעֲמִידֵי קוֹרָה אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִין כְּדֵי לְקַבֵּל קוֹרָה וְאָרִיחַ. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִין כְּדֵי לְקַבֵּל קוֹרָה וְאָרִיחַ.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הִנִּיחַ קוֹרָה עַל גַּבֵּי מָבוֹי, וּפָרַס עָלֶיהָ מַחְצֶלֶת וְהִגְבִּיהַּ מִן הַקַּרְקַע שְׁלֹשָׁה קוֹרָה אֵין כָּאן מְחִיצָה אֵין כָּאן. קוֹרָה אֵין כָּאן דְּהָא מִיכַּסְּיָא. מְחִיצָה אֵין כָּאן דְּהָוְיָא לַהּ מְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: קוֹרָה הַיּוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּכוֹתֶל זֶה, וְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת אַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, אַרְבַּע צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

וְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת, לֹא בְּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְלֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, אִם מְקַבְּלוֹת אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ טֶפַח אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מְקַבֶּלֶת אָרִיחַ לְאׇרְכּוֹ שְׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

הָיוּ אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַטָּה, וְאֶת הַתַּחְתּוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַעְלָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְתַחְתּוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה.

אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. סָבַר לַהּ כַּאֲבוּהּ בַּחֲדָא דְּאִית לֵיהּ רוֹאִין.

וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים אִין, לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים לָא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה. מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְחִיָּיא בַּר רַב קַמֵּיהּ דְּרַב: רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה. אֲמַר לֵיהּ: אַתְנְיֵיהּ, רְחָבָה וּבְרִיאָה.

וְהָאָמַר רַבִּי אִילְעַאי אָמַר רַב: רְחָבָה אַרְבָּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה! רְחָבָה אַרְבָּעָה שָׁאנֵי.

הָיְתָה שֶׁל קַשׁ כּוּ׳. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאָמְרִינַן רוֹאִין הַיְינוּ הָךְ!

מַהוּ דְּתֵימָא: בְּמִינָהּ אָמְרִינַן, שֶׁלֹּא בְּמִינָהּ לָא אָמְרִינַן. קָא מַשְׁמַע לַן.

עֲקוּמָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְּשׁוּטָה. פְּשִׁיטָא! קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַבִּי זֵירָא. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הִיא בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי וְעַקְמוּמִיתָהּ חוּץ לַמָּבוֹי, הִיא בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וְעַקְמוּמִיתָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, הִיא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְעַקְמוּמִיתָהּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, רוֹאִין כׇּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל עַקְמוּמִיתָהּ וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.

הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! הִיא בְּתוֹךְ מָבוֹי וְעַקְמוּמִיתָהּ חוּץ לַמָּבוֹי אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: לֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי בָּתְרַהּ. קָא מַשְׁמַע לַן.

עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. הָא תּוּ לְמָה לִי? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶיקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רֹחַב טֶפַח.

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסוֹב אוֹתוֹ סָבִיב״.

וְהָא אִיכָּא שְׂפָתוֹ?!

אָמַר רַב פָּפָּא: שְׂפָתוֹ שְׂפַת פֶּרַח שׁוֹשָׁן כְּתִיב בֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְעׇבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל״.

וְהָאִיכָּא מַשֶּׁהוּ! כִּי קָא חָשֵׁיב מִגַּוַּאי קָא חָשֵׁיב.

תַּנְיָא רַבִּי חִיָּיא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טׇהֳרָה. מִכְּדִי, מִקְוֶה כַּמָּה הָוֵי אַרְבָּעִים סְאָה, כִּדְתַנְיָא: ״וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ