פרק מבוי

עירובין יב ע״א

9 מינוט · ט״ז טבת תשפ״ה

אותיות מחכימות

לְאוֹבָלִין וּמְצָאוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּמָבוֹי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא לֶחִי אֶחָד. אָמַר לוֹ: בְּנִי, עֲשֵׂה לֶחִי אַחֵר. אָמַר לוֹ: וְכִי לְסוֹתְמוֹ אֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ יִסָּתֵם, וּמָה בְּכָךְ.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם, עַל מָה נֶחְלְקוּ, עַל רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר. שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה.

קָתָנֵי מִיהַת ״וְכִי לְסוֹתְמוֹ אֲנִי צָרִיךְ״, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְחָיַיִן וְקוֹרָה מִשּׁוּם הָכִי אָמַר ״וְכִי לְסוֹתְמוֹ אֲנִי צָרִיךְ״. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְחָיַיִן בְּלֹא קוֹרָה מַאי לְסוֹתְמוֹ?

הָכִי קָאָמַר: וְכִי לְסוֹתְמוֹ בִּלְחָיַיִן אֲנִי צָרִיךְ?

אָמַר מָר: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁפָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם. וְהָא אֲנַן תְּנַן: מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהוּא נִיתָּר אוֹ בְּלֶחִי אוֹ בְּקוֹרָה!

אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: אֵינוֹ צָרִיךְ לֶחִי וְקוֹרָה כְּבֵית שַׁמַּאי, וְלֹא לְחָיַיִן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא: אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה, כְּבֵית הִלֵּל.

וְכַמָּה? אָמַר רַב אַחְלַי: וְאִיתֵּימָא רַב יְחִיאֵל: עַד אַרְבָּעָה.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּפַסֵּי חָצֵר. וְרַב נַחְמָן אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּפַסֵּי חָצֵר.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן מוֹדִים? רַבִּי. הֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי, [מַאן פְּלִיג עֲלֵיהּ] רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: חָצֵר נִיתֶּרֶת בְּפַס אֶחָד. רַבִּי אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי פַסִּין.

אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חָצֵר צְרִיכָה שְׁנֵי פַסִּין. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: מִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: פַּסֵּי חָצֵר צְרִיכִין שֶׁיְּהֵא בָּהֶן אַרְבָּעָה. וְכִי תֵּימָא: אַרְבָּעָה מִכָּאן וְאַרְבָּעָה מִכָּאן

וְהָתָנֵי רַב אַדָּא בַּר אֲבִימִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי: קְטַנָּה בְּעֶשֶׂר, וּגְדוֹלָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה!

כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא מִיַּמֵּי פָּרְשַׁהּ: בָּרוּחַ אַחַת בְּאַרְבָּעָה, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת מַשֶּׁהוּ לְכָאן וּמַשֶּׁהוּ לְכָאן.

וְהָדְתָנֵי אַדָּא בַּר אֲבִימִי רַבִּי הִיא, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי.

אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: חָצֵר נִיתֶּרֶת בְּפַס אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חֲנַנְיָה בַּר שֵׁילָא: אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא אֶלָּא אוֹ בְּרוֹב דּוֹפֶן אוֹ בִּשְׁנֵי פַסִּין!

אֲמַר לֵיהּ: וַאֲנָא לָא יָדַעְנָא, דְּעוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָה דִרְעוּתָא, לְשׁוֹן יָם הַנִּכְנָס לְחָצֵר הֲוָה. וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְלָא אַצְרְכֵיהּ אֶלָּא פַּס אֶחָד.

אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן יָם קָאָמְרַתְּ, קַל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.

כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי טַבְלָא מֵרַב: מְחִיצָה תְּלוּיָה, מַהוּ שֶׁתַּתִּיר בְּחוּרְבָּה? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת אֶלָּא בְּמַיִם, קַל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.

מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא.

כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב פֵּירְשׁוּהָ: מֵרוּחַ אַחַת בְּאַרְבָּעָה, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת מַשֶּׁהוּ לְכָאן וּמַשֶּׁהוּ לְכָאן.

אָמַר רַב פָּפָּא: אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי, דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חֲנַנְיָה בַּר שֵׁילָא: אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא אֶלָּא אוֹ בְּרוֹב דּוֹפֶן אוֹ בִּשְׁנֵי פַסִּין.

לְמָה לִי רוֹב דּוֹפֶן? בְּפַס אַרְבָּעָה סַגִּי! וְכִי תֵּימָא מַאי בְּרוֹב דּוֹפֶן בְּדוֹפֶן שִׁבְעָה, דִּבְאַרְבְּעָה הֲוָה לֵיהּ רוֹב דּוֹפֶן, לְמָה לִי אַרְבָּעָה? בִּשְׁלֹשָׁה וּמַשֶּׁהוּ סַגִּי! דְּהָא אָמַר רַב אַחְלַי וְאִיתֵּימָא רַב יְחִיאֵל: עַד אַרְבָּעָה!

אִיבָּעֵית אֵימָא: כָּאן בְּחָצֵר, כָּאן בְּמָבוֹי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּרַב אַחְלַי גּוּפֵיהּ תַּנָּאֵי הִיא.

תָּנוּ רַבָּנַן: לְשׁוֹן יָם הַנִּכְנָס לְחָצֵר אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁפִּירְצָתוֹ בְּיוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל עֲשָׂרָה אֵין צָרִיךְ כְּלוּם.

מִמְלָא הוּא דְּלָא מְמַלְּאִינַן, הָא טַלְטוֹלֵי מְטַלְטְלִינַן. וְהָא נִפְרְצָה חָצֵר בִּמְלוֹאָהּ לְמָקוֹם הָאָסוּר לָהּ!